פסק-דין בתיק ה"פ 10882-07-11

מרבית התשתית העובדתית אינה שנויה במחלוקת ועל כן הסכימו הצדדים לוותר על חקירות המצהירים ולהעלות סיכומי טענותיהם על הכתב.

2.                  לטענת המבקשת זכויותיה בדירה קודמות לעיקולים שהטילה המשיבה 2 על הדירה ומנגד טוענת המשיבה 2 כי הסכם הגירושין עליו חתמו המבקשת והמשיב 1 לרבות הסכם חלוקת הרכוש ביניהם הינו הסכם למראית עין אשר נועד להבריח את רכושו של המשיב 1 מידי נושיו.

3.                  המבקשת והמשיב 1 היו נשואים זה לזו ומנישואין אלו נולדו להם 2 ילדים, יליד 1992 ויליד 1995.  במהלך נישואיהם רכשו בני הזוג את הדירה וזו רשומה על שמם בחלקים שווים.

4.                  ביום 9.12.07 חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר אושר בבית הדין הרבני ביום 8.1.08. יום למחרת - 9.1.08 - התגרשו בני הזוג.

בהסכם הגירושין, עליו חתמו הצדדים, מופיע סעיף אופציה לפיו, להבטחת תשלום מזונות הילדים ולנוכח העובדה כי המשיב 1 מתגורר דרך קבע בחו"ל ניתנה למבקשת האופציה לקבל את דמי המזונות וההוצאות הנוספות כתשלום מראש וזאת על דרך של קבלת מחצית הזכויות בדירה השייכות למשיב 1.

המבקשת מימשה את האופציה ביום 15.1.08.

5.                  במקביל לאותם ימים, ביום 2.1.08, הגישה המשיבה 2 ללשכת ההוצאה לפועל באשדוד, 7 שיקים לביצוע, להם היה ערב המשיב 1. בד בבד ניתן צו עיקול על זכויות המשיב 1 בדירה.

6.                  ביום  23.1.08 הגיש המשיב 1 התנגדותו לביצוע השטרות האמורים, כאשר במסגרת כתב התנגדותו לא טען כל טענה לעניין הסכם הגירושין או העדר זכויותיו בדירה. יתרה מכך, ביום 27.2.08 הגיש המשיב בקשה לביטול צו איסור יציאה מן הארץ במסגרתה טען כי הנכס היחיד שלו בישראל הינו זכויותיו בדירה שצו לעיקולם כבר ניתן לטובת המשיבה 2. לנוכח האמור נתנה המשיבה 2 הסכמתה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ כשהיא נסמכת על הצהרתו כי זכויותיו בדירה מעוקלים כדין.

7.                  ביום 16.4.08 הגישה המשיבה 2 תביעה כנגד המשיב 1 ואחרים בה דרשה לחייב את הנתבעים כי ישלמו לה את חובם. סכום התביעה כלל את השיקים שביצועם התבקש במסגרת תיק ההוצל"פ. במסגרת תביעה זו הוגשה בקשה לעקל את זכויותיו של המשיב 1 בדירה ובית המשפט נעתר לבקשה. ביום 15.5.08 נרשם עיקול על זכויותיו של המשיב 1 בדירה.

8.                  ביום 6.11.08 ניתן פסק דין בתובענה כנגד המשיב 1 אשר אף לא טרח להתגונן. המשיבה 2 בקשה לפעול למימוש הדירה אולם אז, לראשונה ביום 19.9.10,  נזדעקה המבקשת וטענה בפני ראש ההוצל"פ כי הינה בעלת הזכויות המלאות בדירה. ראש ההוצל"פ הפנה אותה לבית משפט ובהתאם הוגשה תביעה זו,  בחודש יולי 2011 .

9.                  אין חולק אפוא כי העיקול לטובת המשיבה 2 נרשם ביום 15.5.08 ולכל המוקדם ביום 28.1.08, לאחר שניתן צו עיקול במסגרת תיק ההוצל"פ. כך גם אין חולק כי המבקשת, לא רשמה כל הערת אזהרה על הדירה לטובתה או לטובת הקטינים, לאחר משלוח הודעה על מימוש האופציה, ביום 15.1.08, הקיימת לכאורה לטובתה במסגרת הסכם הגירושין.

10.              השאלה העומדת לדיון הינה האם זכויותיה של המבקשת, בהתאם להסכם הגירושין המעניקות לה אופציה לקבל את זכויותיו של המשיב 1 בדירה, קודמות וגוברות על העיקול שהוטל לטובת המשיבה 2 על זכויותיו של המשיב 1 בדירה, על רקע טענת המשיבה 2 כי הסכם הגירושין אשר נחתם בין בני הזוג הינו הסכם למראית עין אשר נועד להבטיח הברחת נכסים מנושים.

11.              טענותיה של המבקשת התמקדו בטענות כי על אף שלא הבטיחה המבקשת את זכויותיה מכוח הסכם האופציה על דרך של רישום הערת אזהרה על הדירה, יש לראותה כבעלת זכויות שביושר באותו חלק בדירה שעדין לא נרשם על שמה ועל כן זכויותיה עדיפות מזכויות המשיבה 2 אשר הטילה עיקולים על הדירה רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שקיבלה זכויות שביושר.

12.              אלא, שאין זו השאלה העומדת לדיון. אין המדובר בתחרות בין נושים בעלי מעמד שווה על הדירה. המשיבה 2 מיחסת למבקשת שותפות וסיוע בהברחת נכסי המשיב 1 מידי נושיו והעדפתה על פני הנושים. ביתר פירוט טענה כי הסכם הגירושין הינו הסכם למראית עין שדינו בטלות.

13.              סבורה אני כי מכלול הנסיבות מלמד כי מדובר בהסכם למראית עין אשר נועד להבריח את נכסי המשיב 1 מידי נושיו - המשיבה 2, ולהבטיח את רכושם של בני הזוג . הסכם כזה דינו בטלות כלפי נושי בני הזוג.

14.              הסכם הגירושין לא נחתם בפני גורם רשמי אשר ציין כי הינו עד לחתימת הצדדים לחוזה. אישורו של ההסכם נעשה בבית הדין הרבני בימים בהם ידעו המבקשת והמשיב 1 כי המשיבה 2 מבקשת את פירעון החוב מהם שכן כבר ביום 2.1.08 הוגשו שיקים להוצל"פ ויש להניח כי עוד קודם לכן ידע המשיב 1 כי השיקים לא נפרעו וכי הנושה לא יוותר על פירעונם. במילים אחרות, באותם ימים ידעו בני הזוג כי קיים חוב שיש לפורעו וכי סביר להניח כי הנושה יבקש לשים יש על רכושם היחיד בארץ -  הדירה. כך גם היה.

15.              סמיכות הזמנים בין נסיבות חדלות הפירעון של המשיב 1 ונקיטת ההליכים של המשיבה 2 כנגדו אל מול המועד בו נחתם הסכם הגירושין המעניק לאשתו את זכויותיו בדירה ולאחר מכן אישור ההסדר והליך הגירושין מהווים אינדיקציה להיותו של הסכם הגירושין הסכם למראית עין אשר נועד להבריח נכסים מידי נושי המשיב 1.